עריכת JavaScript

'''JavaScript''' היא [[שפת תסריט]] [[מפרש (תוכנה)|מפורשת]] מבוססת אובייקטים המותאמת לשילוב ב[[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]] ורצה על ידי [[דפדפן אינטרנט|דפדפן האינטרנט]] ב[[צד לקוח|צד הלקוח]]. השפה מרחיבה את יכולות שפת התגיות הבסיסית [[HTML]] ומאפשרת בכך ליצור יישומי אינטרנט מתוחכמים יותר. למעשה, כיום, רוב אתרי האינטרנט המודרניים משלבים שפה זו. היא ידועה בעיקר כשפה המוטבעת בדפי [[HTML]] על מנת להציג [[דף אינטרנט דינמי|דפים דינמיים]], שמשולבת בהם [[יישום ווב|תוכנה]]. קוד ה-JavaScript שמשולב בדף HTML מבוצע על ידי ה[[דפדפן]]. JavaScript נוחה מאוד לעבודה עם [[DOM]] ולתפעול [[DHTML]].

למרות שמה של השפה, אין בינה קשר לשפת התיכנות [[Java]] שפותחה בידי חברת [[סאן מיקרוסיסטמס]].

==היסטוריה==
השפה פותחה על ידי חברת [[נטסקייפ]] בשנת [[1995]], ויושמה לראשונה בדפדפן [[נטסקייפ]] 2.0. הגרסה הייתה JavaScript 1.0. שמה המקורי היה LiveScript, והוא שונה ל-JavaScript מטעמים של פופולריות וניסיון לעניין את חברת סאן. בנוסף לכתיבת תסריטים בצד הלקוח (בדפדפן), מאפשרת JavaScript כתיבת תסריטים גם ב[[צד שרת|צד השרת]], לתפעול ב[[שרת אינטרנט]]. השפה מזכירה את שפת [[ActionScript]] שמיוחדת ל[[אדובי פלאש|פלאש]]. קיימת גרסה תקנית של השפה הקרויה [[ECMAScript]].

חברת [[מיקרוסופט]] פיתחה שפה מתחרה להפעלה בדפדפן בשם [[VBScript]], אך לא הצליחה ביעד זה (היא הצליחה יותר בשימושים אחרים של השפה, כולל כתיבת תסריטים בצד השרת - [[Active Server Pages|ASP]]). בנוסף יצאה מיקרוסופט עם גרסה משלה של שפת JavaScript, והיא קרויה '''JScript'''. דבר זה גורם עד היום לבעיות רבות בקרב מפתחי האינטרנט, בין אם בגלל מפתחים המעלימים עין מהעובדה שהם מתכנתים ב־JScript בלבד, ומתעלמים מדפדפנים אחרים המפענחים את JavaScript הרגילה – ובין בגלל מפתחי אתרים הנאלצים להתמודד עם חוסר התמיכה של הדפדפן [[אינטרנט אקספלורר]] של [[מיקרוסופט]] בחלקים תקניים מ־JavaScript.

== איפיוני השפה ==
השפה תומכת בתחביר הסטנדרטי של שפת C, מבחינת [[אופרטור (תכנות)|אופרטורים]], מבני בקרה ופקודות, ומבדילה בין אותיות גדולות לקטנות (case-sensitive). כמו ברוב שפות התסריט טיפוסי השפה מקושרים לערכים ולא למשתנים, משתנה X יכול להפוך במהלך הריצה ממספר למחרוזת לפי ההשמה. 

השפה מבוססת "תכנות מונחה דגמי אב" (Prototypes), שהוא סוג (לא נפוץ) של [[תכנות מונחה-עצמים]]. השפה בעיקרה היא שפה מבוססת [[אובייקט (מדעי המחשב)|אובייקטים]] (אפילו טיפוס בוליאני [Boolean] הוא למעשה אובייקט). האובייקטים בשפה הינם מערכים אסוציאטיביים. תכנות מונחה עצמים אפשרי, אבל לא בדרך המקובלת של הגדרת מחלקה שאיננה קיימת בשפה, אלא באמצעות יצירת אובייקט והצמדת מאפיינים אליו. כל מאפיין באובייקט יכול לתפקד כ[[משתנה (תכנות)|משתנה]] או [[שגרה (תכנות)|פונקציה]]. ישנם שלשה סוגי אובייקטים: אובייקטים של השפה כמו משתנים (כמו אובייקט תאריכי Date ואובייקט מחרוזתי), אובייקטים של הדפדפן (כמו אובייקטי window ו-document), ואובייקטים שיוצר המשתמש. השפה תומכת בהרחבת מתודות של אובייקטים טבעיים בשפה כמו למשל מחרוזות או Date באמצעות Prototyping. 

השפה הינה גם [[תכנות מונחה-אירועים|שפה מונחת אירועים]] (Events), כך שמהלך ריצת התוכנית מבוסס על אירועים שמתרחשים בזמן ביצועה. לכל אובייקט קיים אוסף אירועים הייחודי לו, והדרך הנפוצה היא לכרוך פונקציית של המשתמש  עם אירוע של אובייקט מובנה. השפה תומכת ב[[תכנות פונקציונאלי]]. פונקציה בשפה הינה אזרחית ממחלקה ראשונה, ולמעשה כל פונקציה היא אובייקט בעצמה. השפה מאפשרת השמה של פונקציות למשתנים, העברה של פונקציה כארגומנט, והגדרת פונקציות אנונימיות. השפה מתממשקת באופן טבעי עם ממשק [[DOM]], המייצג מסמכי HTML ו־XML תוך שימוש במתודולוגיה של תכנות מונחה-עצמים. לשפה תמיכה מובנת ב[[ביטוי רגולרי]].

== דוגמה לתוכנית JavaScript ==

התוכנית המופיעה להלן כתובה בשפת JavaScript, והיא בודקת האם מספר שהועבר אליה הוא [[מספר ראשוני]]. הסימן "<tt>//</tt>" מציין שהטקסט שמימינו אינו חלק מקוד התוכנית, אלא הוא הערה שמטרתה להסביר את התוכנית למתכנת הקורא אותה. התוכנית מחולקת לשתי פונקציות, האחת בודקת האם מספר נתון הוא ראשוני, והשנייה מטפלת בדיאלוג עם המשתמש: קבלת המספר לבדיקה (קלט) והצגת תוצאות הבדיקה (פלט).

<source lang="JavaScript">
<input type="text" id="primetest" value="" />
<input type="button" onclick="communicate();" value="Check" />

<script type="text/javascript">
        function get_factor(n)
        {
                var sr = Math.sqrt(n);
                // try to find a factor that is not 1.
                for (var i=2; i<=sr; i+=1) {
                        if (n%i == 0) // is n divisible by i?
                                return i;
                }
                return 1; // n is a prime.
        } // End of get_factor function.

        function communicate()
        { // communicate with the user.
                var i = document.getElementById("primetest").value; // get checked number, using DOM.
                // it is a valid input?
                if ( isNaN(i) || (i <= 0) || (Math.floor(i) != i) ) {
                        alert("The checked object should be a whole positive number");
                        return;
                }
                var factor = get_factor(i);
                if (factor == 1)
                        alert(i + " is a prime");
                else
                        alert(i + " is not a prime, " + i + "=" + i/factor +"x"+ factor);
        } // End of communication function
</script>
</source>

== אבטחה בתוכניות JavaScript ==

בתור שפת [[צד לקוח]] שמריצה פקודות על גבי הדפדפן, נוצרו נסיונות רבים לגניבת מידע אישי על ידי שימוש ב-[[XSS]].
אנשים רבים אינם יודעים שהדפדפן שברשותם מפרש פקודות ומריצן, ואינם מתגוננים עם כלים מתאימים. בעקבות זאת, נוצרו כלים שמשמשים לאבטחה נגד XSS וקוד זדוני כמו ההרחבה noscript לדפדפן [[מוזילה פיירפוקס]].

== JavaScript Manipulation ==
בדפדפנים ישנים ופחות מאובטחים, ניתן להזריק ולהריץ קוד שלא מוזכר כלל בקוד מקור, בכל דף אינטרנט שמופיע בדפדפן. שיטה זו נקראת JavaScript manipulation.
ב-JavaScript manipulation מכניסים את פקודות הסקריפט בשורת הכתובת של הדפדפן, ולרוב הוא מיועד להשפיע על ה-[[DOM]].
דוגמה:
<source lang="javascript">
javascript: alert(document.cookie);
</source>
בדוגמה זו נקפיץ באמצעות הפקודה alert תיבת הודעה עם העוגיות ששמורות במחשב לדף זה.

על מנת להגן מפני התקפות הינדוס חברתי (social engineering), השימוש בשיטה זו נחסם בדפדפנים המודרניים. כך לדוגמה, ב[[מוזילה פיירפוקס]] החל מגרסה 6, קוד שהוזרק בשיטה זו לא יתייחס לתוכן הדף, ומשכך, לא יתאפשר לו להשפיע על ה-DOM. ב[[גוגל כרום]] וב[[אינטרנט אקספלורר]] מגרסה 9 ומעלה, כאשר מדביקים כתובות כאלה בשורת הכתובת, הפרוטוקול (javascript:) מושמט מהכתובת המודבקת, ובכך מנטרל את השפעתו של הקוד.

הדבקת הקוד מהדוגמה הקודמת בשורת הכתובת ידביק את הקוד הבא -
<source lang="javascript">
alert(document.cookie);
</source>

עם זאת, במרבית הדפדפנים המתקדמים קיימים כלי פיתוח ייעודיים, בהם ניתן לבצע JavaScript manipulation בהיקף נרחב.

== ייבוא קובצי JS ==

ניתן גם לייבא את הסקריפט מתוך קובץ, במקום לכתוב הכל בדף HTML, באמצעות הפרמטר src (קיצור של source) בתגית script.
דוגמה:
<source lang="html4strict">
<script type="text/javascript" src="filename.js"></script>
</source>
כאשר filename.js הוא קובץ ה {{משמאל לימין|.js}} אליו מפנים.

קובץ ה-{{משמאל לימין|.js}} מכיל את כל הפקודות המופיעות בתוך התגית <nowiki><script></nowiki> ושהדפדפן יריץ.

== ראו גם ==
* [[JQuery]]
* [[ספריית JavaScript]]
* [[node.js]]
* [[דף אינטרנט דינמי]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיספר=JavaScript}}
* [http://sro.co.il/blog/?page=9 JavaScript Manipulation]
* [http://vlib.eitan.ac.il/javascript1/Tutorial/Lesson1/Lesson1_1.html מדריך ללימוד השפה], אתר אית"ן
* [http://webmaster.org.il/articles/js מדריך לימוד השפה], אתר וובמסטר
* [http://www.internet-israel.com/internet/נגישות/javascript-לא-פולשני-unobtrusive-javascript/ JavaScript לא פולשני] <small>מידע טכני</small>
* [http://www.w3schools.com/js/default.asp W3Schools] - אתר ללימוד שפות אינטרנט רבות. {{אנגלית}}

[[קטגוריה:שפות תכנות]]
[[קטגוריה:עיצוב אתרי אינטרנט]]
[[קטגוריה:פיתוח יישומי ווב]]
[[קטגוריה:תגליות והמצאות בארצות הברית]]
[[קטגוריה:JavaScript|*]]